האם אריזות מתכת מתאימות למגע עם מזון?

האם אריזות מתכת מתאימות למגע עם מזון? התשובה הקצרה היא כן, בתנאי שהמפרט נכון. קופסת פח מעוצבת אינה סתם מתכת חשופה שנוגעת במוצר שלכם; המשטח שפוגש את המזון מצופה בלכה המיועדת למגע עם מזון, שיוצרת מחסום אינרטי בין המתכת לתכולה.

המדריך הזה מסביר איך זה עובד, אילו ציפויים מתאימים לאילו מוצרים, ואיזה מידע כדאי למסור ליצרן כדי שהציפוי הנכון ייבחר כבר מההתחלה. הוא נכתב לקונים שמגדירים אריזות פח למגע עם מזון לשוקולד, לתה, לקפה, לביסקוויטים ולממתקים.

התשובה הקצרה, והסייג החשוב

פח מצופה בדיל הוא בעצמו פלדה עם ציפוי בדיל דק. הוא עמיד, ניתן למיחזור ומהווה מחסום מצוין מפני אור, אוויר ולחות. אבל מתכת חשופה ולא מצופה עלולה להגיב עם מזונות מסוימים, בעיקר חומציים, מלוחים, שמנוניים או לחים. התגובה הזאת יכולה להשפיע על הטעם ועל המראה לאורך חיי מדף ארוכים.

הפתרון הוא ציפוי פנימי המיועד למגע עם מזון. כשהלכה הנכונה נמרחת ומותאמת למוצר, מתכת היא חומר אריזה בטוח, יציב וותיק מאוד לשימוש במזון. הסייג הוא פשוט: המפרט הפנימי חייב להתאים למה שנכנס פנימה.

מה הלכה הפנימית באמת עושה

לכה המיועדת למגע עם מזון היא ציפוי דק שנמרח על הצד הפנימי של הקופסה לפני העיצוב וההרכבה. אחרי הייבוש היא עושה שני דברים:

• היא מפרידה בין המזון למתכת, כך שאין מגע ישיר בין השניים.
• היא עומדת באתגר הספציפי של המוצר, בין אם מדובר בשמן, בלחות, במלח או בחומציות.

נקודה מרכזית שקונים מפספסים לא פעם היא שההדפס החיצוני והציפוי הפנימי מוגדרים בנפרד זה מזה. הצד החיצוני של קופסה יכול לשאת גרפיקת אופסט עשירה בעוד הצד הפנימי נושא לכה פשוטה למגע עם מזון, שנבחרה אך ורק לפי בטיחות והתאמה. העיטור שאתם רואים אינו קשור כלל למה שנוגע במזון.

למה מוצרים במגע ישיר זקוקים לזה

אם מוצר יושב בתפזורת בתוך הקופסה — שוקולד, ביסקוויטים, תה עלים או סוכריות קשות — המשטח הפנימי הוא משטח מגע עם מזון וזקוק ללכה בדרגת מזון. אם המוצר עטוף בנפרד בסרט או בפויל אטומים משלו, הדרישה יכולה להיות שונה, אבל הבטוח ביותר הוא להתייחס לקופסה כמשטח מגע עם מזון ולהגדיר אותה בהתאם.

ההקשר הרגולטורי

חומרים הבאים במגע עם מזון מוסדרים בחקיקה. כדאי להבין את המסגרת כרקע כללי בענף ולא כתעודה בודדת כלשהי.

באיחוד האירופי, תקנה (EC) No 1935/2004 היא תקנת המסגרת לחומרים ולפריטים המיועדים לבוא במגע עם מזון. העיקרון המרכזי שלה פשוט: חומרים כאלה אינם רשאים להעביר את מרכיביהם אל תוך המזון בכמויות שעלולות לסכן את הבריאות או לשנות באופן בלתי מקובל את הרכב המזון, את טעמו או את ריחו. לשווקים אחרים, ובהם הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ויעדי ייצוא רבים, יש כללים מקבילים משלהם.

בפועל זה אומר שציפויים למגע עם מזון מוגדרים כך שיעמדו בדרישות החלות בשוק שלכם, עם התיעוד המתאים לציפוי שנעשה בו שימוש. מכיוון שחברת Masaş מייצאת ליותר מ-50 מדינות וזוכה לאמון מותגים ששולחים לכל העולם, התאמת הציפוי והניירת לשוק היעד היא חלק שגרתי מהגדרת המפרט.

נדידה: הרעיון שמאחורי ההגבלות

חלק ניכר מהרגולציה על מגע עם מזון נסוב סביב מושג שנקרא נדידה. נדידה היא המעבר הזעיר של חומרים מהאריזה אל המזון שהיא מכילה. היא נורמלית ובלתי נמנעת ברמה כלשהי בכל חומר אריזה; המטרה היא לשמור אותה הרחק בתוך גבולות בטוחים.

הרגולציה מבטאת את זה בשני רעיונות:

• הגבלת נדידה כוללת מגבילה את הכמות הכוללת של חומרים שרשאים לעבור אל המזון.
• הגבלת נדידה ספציפית מגבילה חומרים בודדים שיש עניין בהם.

ציפוי שהותאם נכון מתוכנן כך שהנדידה תישאר בתוך הגבולות האלה לאורך חיי המדף של המוצר. בדיוק בגלל זה ההתאמה של הלכה למוצר חשובה: ציפוי שמתאים לביסקוויטים יבשים אינו בהכרח הבחירה הנכונה למוצר שמנוני או לח.

ביספנול A והמעבר לציפויים נטולי ביספנול

ביספנול A, או בקיצור BPA, הוא חומר כימי ששימש בעבר בחלק מציפויי הקופסאות והסגירות מבוססי אפוקסי. בשנים האחרונות הענף עבר להגביל אותו בציפויים למגע עם מזון, וההידוק הרגולטורי באיחוד האירופי בפרט האיץ את השינוי.

התוצאה היא אימוץ נרחב של לכות BPA-NI ("ללא שימוש מכוון בביספנול") ולכות נטולות ביספנול, ציפויים שנוסחו מחדש כך שביספנול A אינו בשימוש מכוון. אם הימנעות מביספנול חשובה למוצר שלכם או ללקוחות שלכם, ציינו זאת בבירור בשלב הפנייה, כדי שייבחר ויתועד ציפוי מתאים כבר מההתחלה.

איזה מזון דורש איזה ציפוי

לא כל מוצר מציב את אותה דרישה מהציפוי. כהנחיה כללית:

• מוצרים יבשים, כמו תה, קפה, ביסקוויטים וממתקים קשים, הם התובעניים פחות. לכה פנימית סטנדרטית למגע עם מזון מתאימה להם בדרך כלל.
• מוצרים שמנוניים או עתירי שומן, כמו אגוזים או סוגי שוקולד מסוימים, זקוקים לציפוי עמיד בשמן, כי אחרת השומנים עלולים להגיב עם ציפוי לא מתאים.
• מוצרים חומציים או לחים הם התובעניים ביותר ודורשים ציפוי עמיד יותר שנבחר במיוחד לאתגר הזה.
• שימושים שאינם מזון, כמו נרות, קוסמטיקה או מתנות, עשויים לא לדרוש פנים בדרגת מזון כלל, וזה יכול לפשט את המפרט.

כאן גם קטגוריית המוצר מעצבת את הבריף. קופסה שמיועדת למדף השוקולד זקוקה לפנים אחר מקופסה שנבנתה לתה עלים יבש, גם אם השתיים נראות דומות מבחוץ.

הנחיות מעשיות לקונים

קבלת קופסה בטוחה ותואמת דרישות היא בעיקר עניין של מסירת המידע הנכון ליצרן מוקדם. לפני הייצור, שתפו:

• את המוצר המדויק ואת מרכיביו המרכזיים, בעיקר תכולת השמן, המלח, החומציות והלחות.
• אם המזון יושב בתפזורת בקופסה או עטוף בנפרד.
• את חיי המדף המיועדים.
• את שווקי היעד, כדי שהציפוי והתיעוד יתאימו לכללים החלים שם.
• כל דרישה ספציפית, כמו ציפוי נטול ביספנול, שהלקוחות שלכם מצפים לה.

עם המידע הזה ביד אפשר להגדיר מראש את הציפוי הנכון ואת התיעוד התומך, במקום לגלות אותם מאוחר. חברת Masaş מטפלת בעיצוב, בייצור התבניות, בדפוס אופסט המתאים למגע עם מזון, בעיצוב הפח, בהרכבה ובבקרת האיכות בבית, וכך ההחלטה על הציפוי הפנימי נשארת מחוברת לשאר הבנייה. אפשר לקרוא עוד על הגישה שלנו לאיכות וקיימות.

אם אתם מוכנים להגדיר קופסה למוצר מסוים, ספרו לנו מה נכנס פנימה ואנחנו נמליץ על הציפוי הנכון למגע עם מזון. בקשו הצעת מחיר כדי להתחיל.